XvP

ברוכים השבים!

Join the forum, it's quick and easy

XvP

ברוכים השבים!

XvP

האם אתה רוצה להגיב להודעה זו? אנא הירשם לפורום בכמה לחיצות או התחבר כדי להמשיך.

קהילת פורומים מתקדמת!

Latest topics

» מישהו מבין בApp Inventor?
פרסום| מידע על סאות' פארק EmptySun Nov 03, 2013 7:37 pm על ידי Admin

» דיון| דרושים מנהלים לפורום מוגובי
פרסום| מידע על סאות' פארק EmptySun Oct 20, 2013 7:10 pm על ידי Admin

» ספרים כמתנות
פרסום| מידע על סאות' פארק EmptySun Oct 20, 2013 7:07 pm על ידי Admin

» האח הגדול הזוכה הגדול!!
פרסום| מידע על סאות' פארק EmptySat Apr 28, 2012 7:24 pm על ידי Admin

» נגע בליבי 3>
פרסום| מידע על סאות' פארק EmptySat Apr 28, 2012 7:23 pm על ידי Admin

» פרסום|| בניית משחק דפדפן
פרסום| מידע על סאות' פארק EmptySat Apr 28, 2012 7:21 pm על ידי Admin

» תמונות| של משחקי פלאש ודפדפן
פרסום| מידע על סאות' פארק EmptySat Apr 28, 2012 7:20 pm על ידי Admin

» אתגר| משקיען השבוע
פרסום| מידע על סאות' פארק EmptySat Apr 28, 2012 7:20 pm על ידי Admin

» פרסום דמות| Rufus
פרסום| מידע על סאות' פארק EmptySat Apr 28, 2012 7:18 pm על ידי Admin

מי מחובר

בסך הכל ישנו משתמש אחד מחובר :: 0 רשומים, 0 חבויים ו אורח אחד

אין


[ View the whole list ]


המספר הרב ביותר של משתמשים מחוברים אי פעם היה 35 בתאריך Sun Jan 01, 2012 12:58 am

Statistics

המשתמשים שלנו פרסמו סך-הכל 4409 הודעות in 794 subjects

יש לנו 179 משתמשים רשומים

המשתמש הטרי ביותר הוא Amit Meir

Top posting users this week

No user

    פרסום| מידע על סאות' פארק

    גיא
    גיא
    Banned!
    Banned!


    שמי : גיא :)
    מספר הודעות : 491
    נקודות פרסום : 2784
    Reputation : 13
    Join date : 18.12.11
    מיקום : ישראל חולון

    פרסום| מידע על סאות' פארק Empty פרסום| מידע על סאות' פארק

    הודעה על ידי גיא Tue Jan 03, 2012 3:21 am

    סאות' פארק (באנגלית: South Park) היא סדרת טלוויזיה קומית מונפשת שנוצרה בידי טריי פארקר ומאט סטון ונכתבת על ידם. הסדרה משודרת החל מ-1997 בארצות הברית ברשת המקור שלה, קומדי סנטרל. הסדרה עוסקת בהרפתקאותיהם של ארבעה ילדים וחבריהם החיים בעיר קטנה בשם סאות' פארק הממוקמת בקולורדו. ממאפייני הסדרה הבולטים ביותר הם **ר בוטה ומוקצן, פרודיה על תרבות פופולרית, וטיפול סאטירי באירועים עכשוויים. החל משידור פרק הבכורה שלה ב-13 באוגוסט 1997 שודרו מעל 200 פרקים של הסדרה הנפרשים על פני 15 עונות.
    "סאות' פארק" מתוארת לעתים קרובות כא**ית ל"הצבתה של קומדי סנטרל על המפה"[2]. הסדרה זכתה בארבעה פרסי אמי לסדרה המונפשת הטובה ביותר, מתוכם שלושה פרסים לתוכנית בת פחות משעה אחת ופרס אחד לתוכנית בת מעל לשעה אחת. ב-1999 יצא לאקרנים סרט מוזיקלי המבוסס על הסדרה בשם "סאות' פארק - הסרט". בארצות הברית משודרת החל מ-27 באפריל 2011 עונתה ה-15 של "סאות' פארק", והסדרה צפויה להמשיך לרוץ לפחות עד סיומה של העונה בסוף 2011‏[2].
    בישראל שודרו שתי עונותיה הראשונות של הסדרה בערוץ 2 וערוץ ביפ שידר את העונות הבאות. לאחר סיום שידורי ערוץ ביפ, הועברה הסדרה לערוץ "קומדי סנטרל" המשודר ב-HOT בראשית שנת 2011 ומשודרת בו החל מעונתה ה-14 בנוסף לשידורים חוזרים של עונות קודמות. במרץ 2008 הפכה קומדי סנטרל את כל פרקיה של "סאות' פארק" לזמינים לצפייה חינמית ברוב מדינות העולם ובהן ישראל באתר האינטרנט הרשמי של הסדרה, "אולפני סאות' פארק"[3].
    תוכן עניינים [הסתרה]
    1 הפקה
    1.1 יצירה
    1.2 הנפשה
    1.3 דיבוב
    1.4 מוזיקה
    2 תוכן
    2.1 דמויות
    2.2 העיר סאות' פארק
    2.3 הזמן
    2.4 צנזורה ושערוריות
    3 חשיבות
    3.1 מידרוג
    3.2 פרסים
    4 מדיות נוספות בזיכיון
    4.1 הסרט
    4.2 מוצרים נלווים
    4.2.1 מהדורות ה-DVD
    5 לקריאה נוספת
    6 קישורים חיצוניים
    7 הערות שוליים
    [עריכה]הפקה



    יוצריה של "סאות' פארק", מאט סטון (מימין) וטריי פארקר, 2007
    [עריכה]יצירה
    ראשיתה של "סאות' פארק" ב-1992, אז נפגשו טריי פארקר ומאט סטון, סטודנטים לקולנוע באוניברסיטת קולורדו, ויצרו במשותף סרט מונפש קצר בשם "ישו נגד פרוסטי". בסרט, שנוצר תוך שימוש בתקציב זעום וביד גסה, כיכבו אבות טיפוס של הדמויות הראשיות של "סאות' פארק", שכללו דמות שמזכירה את קרטמן בשם "קני", דמות חסרת שם שמזכירה את הדמות המוכרת כיום כקני, ושתי דמויות כמעט זהות זו לזו העשויות להתפרש כגרסאות הראשוניות של סטן וקייל.
    ב-1995 צפה מפיק רשת הטלוויזיה "פוקס" בריאן גריידן בסרט והחליט לממן את יצירתו של סרט קצר נוסף בידי פארקר וסטון, אותו התכוון לשלוח לחבריו כסוג של כרטיס ברכה מודרני לקראת חג המולד. הסרט, שכונה "ישו נגד סנטה", הזכיר יותר בסגנונו את "סאות' פארק" ותיאר דו-קרב בסגנון משחקי "מורטל קומבט" בין ישו לסנטה קלאוס על רקע שאלת משמעותו האמיתית של חג המולד, שהסתיים בשביתת נשק. הווידאו זכה לפופולריות גדולה, בין השאר באינטרנט, והוביל לדיבורים על יצירתה של סדרה, תחילה בפוקס ולאחר מכן בקומדי סנטרל, בה עלתה "סאות' פארק" לבסוף לשידור ב-13 באוגוסט 1997. שני הסרטונים, שמוכרים שניהם כיום בשם "רוח חג המולד", נחשבים לאבותיה הקדמונים של הסדרה. הפרק "חג-מולד מאוד מחורבן" (הפרק האחרון בעונה הרביעית) של הסדרה, בו מצליחים הילדים להשיב את רוח חג המולד לתושבי העיר על ידי יצירתו של סרטון וידאו דל-תקציב, מהווה פרודיה על יצירתו של הסרטון "ישו נגד סנטה". קטעים משני הסרטונים שולבו בפתיח של הסדרה בארבע עונותיה הראשונות.
    [עריכה]הנפשה
    סרטוני "רוח חג המולד", כמו גם פרק הפיילוט של הסדרה, נוצרו תוך שימוש ב"נייר סוכר" ובטכניקות הנפשה מסורתיות של גזרי נייר. יצירתו של פרק הפיילוט ארכה שלושה חודשים. סגנון ההנפשה הושפע מהדמויות המונפשות שיצר טרי גיליאם מגזרי נייר עבור "הקרקס המעופף של מונטי פייתון", סדרה שפארקר וסטון הצהירו שהייתה מושא הערצתם מאז ומעולם.
    בפרקים הבאים נעשה שימוש בהנפשה ממוחשבת תוך שמירה על מראה דומה לזה של היצירות המקוריות. הדמויות נוצרות בעזרת תוכנת הגרפיקה הווקטורית "CorelDRAW", ומונפשות בעזרת כלי הנפשה ממוחשבים מודרניים, בתחילה "PowerAnimator" וכיום "מאיה". פארקר וסטון תיארו את השימוש בכלים אלה כ"בניית ארמון בחול בעזרת בולדוזר". הודות לשיטה זו יצירתם של פרקים אורכת בדרך כלל ארבעה או חמישה ימים, ומאפשרת ליוצרים להגיב במהירות לאירועים אקטואליים. כך למשל שודר הפרק "חג המולד בקנדה" שעסק בלכידתו של סדאם חוסיין, שלושה ימים בלבד לאחר המאורע עצמו, ותוך התייחסות למקום המחבוא המדויק בו נמצא חוסיין (שוחה לאדם אחד, "חור עכביש" בסלנג הצבאי האמריקאי)[4]. פרק זה, כמו גם הפרק "חמישיות 2000" שעסק בפרשת אליאן גונזלס, גרם לשינוי של הרגע האחרון בהפקתו של פרק בשל רצון להתמקד באירוע חדשותי אקטואלי.
    המראה החיצוני של הדמויות והסצנות נעשה פשטני פחות במשך הזמן, בעיקר במטרה להעשיר את האפקט הקומי. אפקטים מיוחדים התווספו, כמו פיצוצים שנוצרו בגרפיקה מתקדמת והחליפו גזרי נייר של להבות אש, או טכניקות הצללה שנועדו להדגיש את הסצנות הרגשניות ואת מחוותיו הפיזיות הדרמטיות של קרטמן. במספר פרקים, בהם "הנרתיק החדש של מר גאריסון", משולבים קטעי וידאו של לייב אקשן. פרקים שעושים שימוש בחלקם בסגנון הנפשה שונה לגמרי מזה המקובל בסדרה כוללים את "זמנים טובים עם נשק" (אנימה) ו"עשו אהבה, לא וורקראפט" (משינימה).
    [עריכה]דיבוב
    מאט סטון וטריי פארקר מדבבים את רוב הדמויות ממין זכר ב"סאות' פארק", כאשר אפריל סטיוארט ומונה מרשל (בעבר מרי קיי ברגמן ואליזה שניידר) מדבבות את רובן של הדמויות ממין נקבה, בהן ונדי טסטבורגר ושילה ברופלובסקי. מדבבים אחרים הם אדריאן בירד (מדבב את טוקן בלאק), ורנון צ'טמן (טאולי) וג'ניפר סטיבנס (בבה סטיבנס). חברי עבר בצוות המדבבים כוללים את אייזיק הייז (שף) וג'ון האנסן (מר עבד). הייז, שהיה סיינטולוג, עזב לאחר שהסתכסך עם היוצרים על רקע טיפול הסדרה בנושא הסיינטולוגיה במסגרת הפרק "לכוד בארון".
    צוות המדבבים מחקה לעתים קרובות קולות של ידוענים שדמויותיהם מופיעות בסדרה, אך ישנם גם מקרים בהם תורם הידוען עצמו את קולו לדמותו, כמו למשל ג'יי לנו והלהקות רדיוהד וקורן. ידוענים שהתארחו בסדרה ותרמו את קולם לדמויות אחרות כוללים בין השאר את ג'ניפר אניסטון, ג'ורג' קלוני, הנרי וינקלר, הצמד צ'יץ' וצ'ונג, נטאשה הנסטרידג' ופיטר סרפינוביץ'. סטון ופארקר טענו כי הם מעדיפים שאופן אירוח הידוענים יהיה "אקראי יותר" מאשר זה של סדרות כמו "משפחת סימפסון". כך למשל גילם ג'ורג' קלוני בפרק "השיט ה**אי הגדול של אל ה** הגדול" דמות של כלב **סקסואל, ולג'רי סיינפלד שביקש להשתתף בסדרה הוצע לדבב בפרק "מרווין המורעב" דמות בשם "תרנגול הודו מספר 4", אך סוכנו של סיינפלד סירב להצעה[5].
    [עריכה]מוזיקה
    שיר הנושא המקורי של "סאות' פארק" היה קטע מוזיקלי בביצועה של להקת פרימוס. נעימת הפתיחה שהיוצרים התכוונו לעשות בה שימוש הייתה איטית ודלה יותר, ולבסוף הוחלט להפוך אותה לנעימת סיום ולהקליט שיר קצבי יותר שישמש כשיר פתיחה. השיר עובד מחדש שלוש פעמים עד כה ושורות אחדות שונו בו. החל מן הפרק "כיתה ד'" של העונה הרביעית נעשה שימוש בגרסת היפ הופ של השיר שנוצרה בידי פול רוב. לקראת העונה השישית הוכנה גרסה קצבית אף יותר עם השפעות קאנטרי. באמצע העונה העשירית עובד השיר כך שיכיל סימפול של השיר "Whamola" מאת להקת "קולונל לס קלייפול'ס פירלס פליינג פרוג בריגייד", פרויקט-צד של סולן פרימוס, לס קלייפול.
    תרומות מוזיקליות נוספות לסדרה הגיעו מהזמר אייזיק הייז, שתרם את קולו לדמות שף שנהג לשיר שירים, בדרך כלל בעלי אופי מיני, כאמצעי להסביר לילדים נושאים שונים מעולם המבוגרים. השיר "Chocolate Salty Balls" ("ביצי שוקולד מלוחות") אף יצא כסינגל בבריטניה לשם קידום האלבום "Chef Aid: The South Park Album" (אלבום של שירים מתוך הפרק "מופע הסיוע לשף" בו התארחו מוזיקאים נודעים רבים) והגיע שם למקום הראשון במצעד המכירות. פרקים רבים כוללים מוזיקת רקע רגשנית באופן קיצוני על מנת להדגיש באופן **ריסטי את התוכן הדרמטי של הסצנה. לעתים נוהג אריק קרטמן לפצוח בשיר על מנת להפגין רגשות מזויפים כמו זולתנות או אופטימיות ובכך לקדם את מניעיו האמיתיים. לדוגמה, בפרק "קני מת" משכנע קרטמן את חברי הסנאט להתיר את חקר תאי הגזע תוך ניצול עוצמתו הרגשית של השיר "Heat of the Moment" מאת להקת אסיה.
    עד ליציאתו של "סאות' פארק - הסרט" לא באו לידי ביטוי בסדרה יכולותיהם המוזיקליות של היוצרים. פסקול הסרט, שנוצר בשיתוף עם המוזיקאי זוכה פרס גראמי מרק שיימן, כלל מספר שירים שהפכו ללהיטים, בהם "Blame Canada" שהועמד לפרס אוסקר ו-"Uncle Fucka" שזכה בפרס השיר הטוב ביותר בטקס פרסי הקולנוע של MTV. סטון ופארקר הקימו עם עוד שני אנשי צוות של הסדרה להקת פאנק-רוק בשם DVDA, שמבצעת מדי פעם שירים אלה בהופעותיה.
    [עריכה]תוכן



    כמעט כל פרק ב"סאות' פארק" נפתח בתניית פטור מזויפת שלשונה: "כל הדמויות והאירועים בסדרה זו--אפילו אלו המבוססים על המציאות--הם דמיוניים לחלוטין. כל קולות הידוענים הם חיקויים.....גרועים. התוכנית הבאה כוללת שפה גסה ובשל תוכנה אף אחד לא אמור לצפות בה".


    ארבע מדמויותיה הראשיות של "סאות' פארק", מימין לשמאל: קני מקורמיק, סטן מארש, קייל ברופלובסקי ואריק קרטמן.
    "סאות' פארק" נטתה ל**ר מזעזע ולסלפסטיק בפרקיה המוקדמים, באופן מובהק יותר מאשר בפרקיה הבאים. מרכיב הסאטירה, ששולב בפרקים בודדים בלבד של הסדרה בימיה המוקדמים, הפך עם הזמן לנפוץ יותר. חלק מהפרקים כוללים פרודיה על דמויות ונושאים מהתרבות הפופולרית, כמו השפעתה השלילית לכאורה של פריס הילטון על ילדות (הפרק "אוסף הווידאו של ** מפונקת וטפשה"), וחלקם נוגעים בנושאים פוליטיים כמו מדיניות ההגירה האמריקאית (הפרק "גובאקס").
    בדרך כלל, כאשר פרק עוסק בנושא פוליטי רגיש או במשבר הוא מציג תגובה מוגזמת של דמויות המבוגרים, בעוד שהילדים מהווים את החזית הרגועה והשקולה ובו בזמן מתמודדים בהצלחה עם מצב אבסורדי לכאורה זה שנוצר. המונח "רפובליקני סאות' פארק" שהיה נפוץ באינטרנט בתחילת שנות האלפיים‏[6] (אותו תיארו סטון ופארקר עצמם כ"רעיון **י"), בא לתאר אמריקאים צעירים האוחזים בדעות פוליטיות שנובעות לכאורה מגישתה של הסדרה לפוליטיקה. נושאים נפוצים בסדרה הם התעללות בילדים והזנחתם, **סקסואליות, סטריאוטיפים על רקע גזעי וצנזורה.
    במדינות רבות, בהן ארצות הברית, בריטניה וישראל, הסדרה אינה מומלצת לצפייה לילדים.
    [עריכה]דמויות

    ערך מורחב – סאות' פארק - דמויות
    הסדרה נסובה סביב הרפתקאותיהם של ארבעה ילדים אמריקאים - סטן מארש, קייל ברופלובסקי, אריק קרטמן וקני מקורמיק - וחבריהם, החיים בעיר הבדיונית הקטנה סאות' פארק שבקולורדו. עד לאמצע העונה הרביעית למדו הילדים בכיתה ג', ומאז הם עדיין לומדים בכיתה ד'. הסדרה כוללת דמויות חוזרות נוספות רבות, בהן משפחותיהם של הילדים, צוות בית הספר, תלמידים נוספים, דמויות שמבוססות על דמויות מתוך דתות שונות, ודמויות מואנשות. בין הבולטות שבהן הן באטרס סטוץ', שף (שכבר איננו חלק מהסדרה), מר גריסון המורה ועוד. בנוסף ישנן דמויות משניות רבות.
    סטן מארש וקייל ברופלובסקי מייצגים בסדרה את טריי פארקר ומאט סטון, בהתאמה, בעוד שאריק קרטמן מייצג את "הצד האפל" של יוצרי הסדרה[7].
    [עריכה]העיר סאות' פארק
    העיר הבדיונית סאות' פארק, בה מתרחש רובן המכריע של עלילות הסדרה, מתוארת בסדרה כחלק מהאזור הגאוגרפי האמיתי סאות' פארק, אגן ניקוז מישורי בגודל אלף מיילים רבועים בלב הרי הרוקי[8]. החורף שורר כמעט תמיד בעיר והיא מכוסה תמיד בשלג, ככל הנראה בגלל המראה החיצוני של הדמויות, שהוצגו בבגדי חורף בסרטון חג המולד שהיווה את ההשראה לסדרה. בפרק "ג'קובזאורים" מצוטט קרטמן כי "יש רק שתי עונות בסאות' פארק, חורף ויולי".
    בעיר נמצאים בין השאר המוסדות "בית הספר היסודי של סאות' פארק" ובית החולים "המעבר לגיהנום". כוח המשטרה מורכב כמעט כולו משוטר אחד, השוטר ברבריידי (לא כולל שוטרי משרד השריף המחוזי ייטס ומרפי), והפוליטיקאי היחיד היא ראש העיר מק'דניאלס. דגל העיר הציג, עד הפרק "שף משתגע", אנשים לבנים המבצעים לינץ' באדם שחור. בפרק החליטו התושבים לשנות את הדגל שנחשב לגזעני, וכעת הוא מציג אנשים מגזעים שונים, בהם אדם שחור, המבצעים לינץ' באדם שחור. בעבר חי בעיר ישו שאף הנחה תוכנית-ייעוץ בטלוויזיה המקומית, עד למותו בפרק "חג מולד בעיראק".
    העיר מושפעת מערים אמיתיות באגן הניקוז סאות' פארק כמו פיירפליי, ומפרוורים של דנוור כמו ליטלטון, המקומות בהם גדלו יוצרי הסדרה טריי פארקר ומאט סטון, בהתאמה[9].
    [עריכה]הזמן
    הזמן בסדרה אינו משתנה בצורה משמעותית והוא מתקדם לאט מאוד. בתחילת הסדרה גיבוריה הם ילדים בני 8 אשר לומדים בכיתה ג'. הם עולים כיתה רק באמצע העונה הרביעית בפרק "Fourth Grade" ("כיתה ד'"). כמו כן, רק בעונה ה-13 סטן הוא היחיד שחוגג את יום הולדתו ה-9, ובעונה 15 את יום הולדתו ה10. מאז אין עיסוק בסדרה לגבי רמת כיתתם של הילדים וניתן להניח שהם עדיין בכיתה ד'.
    [עריכה]צנזורה ושערוריות
    הסדרה נחשבת לבוטה יותר מרוב סדרות הטלוויזיה האחרות, דבר שגרם בין השאר לכך שקטעים מן הסדרה צונזרו במהלך הסינדיקציה של פרקים רבים. צנזורה על הסדרה הופעלה בין השאר בישראל, כאשר בשידורה הראשון של העונה הראשונה בערוץ 2 הוחלט שלא לשדר את הפרק "עין ורודה" עקב בדיחה במהלכו בנושא השואה, אך פרק זה שודר לבסוף בערוץ 2 בשידור נוסף של העונה ובשידורים החוזרים בערוץ ביפ. פרק נוסף מהעונה הראשונה בשם "דלקת הלחמית" במהלכו נראה אריק קרטמן כשהוא מחופש לאדולף היטלר, מצדיע במועל יד תוך הכרזת "זיג הייל" ואף הוזה עצמו נואם בסגנונו של היטלר, מעולם לא שודר בערוץ 2 אלא רק בערוץ ביפ. לאחר שידור שתי העונות הראשונות בערוץ 2, תוכננה בשידורי קשת בשנת 2000 רצועת שידור לילדים ונוער בשעות הערב, שהייתה אמורה לכלול 8 מתוך 17 פרקי העונה השלישית שנמצאו מתאימים לשידור על ידי שידורי קשת‏[10]. פנייה של מנכ"ל האגודה לשלום הילד אל נציב תלונות הציבור של הרשות השנייה הביאה להפסקת שידורה של הסדרה בערוץ 2 ולהעברתה לערוץ ביפ, שמשדר את עונות הסדרה במלואן. בשנת 2009 החל שידור העונה העשירית בערוץ ביפ באיחור של כ-3 שנים.
    הסדרה עוררה מספר שערוריות ציבוריות על רקע עיסוקיה בנושאים שבני אדם רבים רואים כטאבו, כמו שימוש בניבול פה, דתות, כתות, מיניות, שימוש בסטרואידים והתחממות עולמית. בדצמבר 2005 מחה ארגון הליגה הקתולית נגד הפרק "בלאדי מרי" שכלל סצנה בה פסל של מרים הבתולה דימם מתוך הרקטום[11]. במרץ 2006, בעקבות ביטול שידורו של הפרק "לכוד בארון", התפרסמו דיווחים על כך שטום קרוז גרם באיומים לביטול שידורו של הפרק שהציג באופן נלעג אותו ואת כת הסיינטולוגיה אליה הוא משתייך‏[12]. באותו החודש עזב אייזיק הייז, סיינטולוג אף הוא, את הסדרה על רקע יחסה לכת. גם הפרק "גיהנום עלי-אדמות 2006" ששודר באוקטובר 2006, שבועות מספר לאחר מותו של סטיב ארווין ובו הוצג ארווין כאשר הוא בגיהנום ודג טריגון נעוץ בגופו, עורר מחאות רבות. לעתים מתייחסת הסדרה לשערוריות שהיא עצמה מעוררת, למשל בפרקים "ספיישל פנטסטי לחג הפסחא" הלועג לליגה הקתולית ו"שובו של שף" המתייחס לעזיבתו של הייז.
    נושא הצנזורה הוא אחד מהקבועים ביותר בסדרה, כאשר פרקים רבים לכל אורך הסדרה, כמו גם "סאות' פארק - הסרט", מציגים עמדה שלילית כלפי הצנזורה והשפעותיה. הפרק הראשון שעשה זאת הוא הפרק השישי של הסדרה, "מוות", שהיווה פרודיה על הקריאות הרבות להורדתה של הסדרה מן האוויר בימיה הראשונים, תוך שימוש בקריקטורות של מאט סטון וטריי פארקר בשם "טרנס ופיליפ". פרק זה היה האחרון מתוך ששת הפרקים שהוזמנו במקור על ידי קומדי סנטרל, ויוצרי הסדרה היו בטוחים בעת יצירת הפרק שפרקים חדשים לא יוזמנו בשל המחאות הרבות[13]. מאוחר יותר עסק צמד הפרקים "מלחמות המצוירים" מן העונה העשירית בפרשת קריקטורות מוחמד, ויוצרי הסדרה נקלעו למאבק עם קומדי סנטרל על הצגת דמותו המאוירת של מוחמד. כמו כן, בפרק "זה פוגע במעריץ"[14] נאמרת המילה "shit" כשהיא בלתי-מצונזרת מספר שיא של 162 פעמים, כאשר מונה בפינת המסך מציין כמה פעמים נאמרה המילה עד כה בפרק.
    סטון ופארקר מתארים את עצמם כ"פוגעניים באופן שווה כלפי כולם" ופרקים שעוסקים בנושאים מעוררי מחלוקת לועגים לעתים קרובות לכל הצדדים ולא מצדדים בבירור בעמדה כלשהי. נושא ההפלות, למשל, זוכה לפרודיות רבות בסדרה, כאשר עמדת היוצרים איננה ברורה לחלוטין (בפרק "שף משתגע", למשל, נעשה שימוש בנושא על מנת להדגיש את "שמרנותו" של קרטמן). מוטיב חוזר נפוץ הוא מעין "נאום סיכום" קצר מפיהם של הילדים על כך שאירועי הפרק לימדו אותם מוסר השכל חשוב.
    באפריל 2010 פרסם ארגון מוסלמי קיצוני הודעה שפורשה בעיני חלק מהציבור כאיום על חיי יוצרי הסדרה, לאחר שידור הפרק "200" שבו הופיע מוחמד לבוש בחליפת דוב (ההודעה הזהירה את היוצרים כי "גורלם יהיה ככל הנראה זהה לזה של תאו ואן גוך"). בעקבות זאת צינזרה קומדי סנטרל את שמו של מוחמד וכן את "נאומי הסיכום" מפרק ההמשך, "201", בניגוד לשיקול דעתם של פארקר וסטון. מהלך זה של קומדי סנטרל גרר תגובות שליליות רבות ממבקרי טלוויזיה בארצות הברית. צמד הפרקים אף הועלה על ידי גורמי החוק בארצות הברית כגורם אפשרי לנסיון הפיגוע ב-2010 בכיכר טיימס‏[15].
    [עריכה]חשיבות

    ב-2007 כלל "טיים מגזין" את "סאות' פארק" ברשימת "100 תוכניות הטלוויזיה הטובות ביותר בכל הזמנים", שם נכתב על הסדרה כי היא "מזה עשור מהווה את המקור הטוב ביותר באמריקה לסאטירה, כאשר היא מפציצה באש אוטומטית בני אדם צבועים מהשמאל ומהימין ומספקת את המילה האחרונה (ובדרך כלל הגסה ביותר) בנוגע לאליאן גונזלס, לטרי צ'יאבו ולמספר ידוענים שאיבדו שליטה על עצמם"[16]. ב-2008 דורגה הסדרה במקום ה-12 ברשימת "התוכניות הטובות ביותר ב-25 השנים האחרונות" של "אנטרטיינמנט ויקלי"[17].
    דעותיהם של יוצרי הסדרה בנושאים שונים כפי שהן משתקפות בסדרה הפכו לנושא מרכזי למחקר בספרות ובתקשורת בתחומי הפילוסופיה, התאולוגיה, הסוציולוגיה והפוליטיקה[18][19][20].
    מכללת ברוקלין מציעה קורס ששמו "סאות' פארק ותקינות פוליטית". ריצ'רד הנלי, פרופסור לפילוסופיה מאוניברסיטת דלאוור שערך את קובץ המאמרים "סאות' פארק ופילוסופיה (גדול יותר, ארוך יותר, חודר יותר)" מ-2007, התייחס בהקדמה לספר אל הסדרה כ"אחת מסדרות הטלוויזיה החשובות ביותר מבחינה פילוסופית".
    [עריכה]מידרוג
    "סאות' פארק" נחשבת לגורם העיקרי להצלחתה של קומדי סנטרל ונכון ליוני 2008 היא נשארת הסדרה הנצפית ביותר של הערוץ. הסדרה זכתה לאחוזי מידרוג גבוהים יחסית לתוכנית המשודרת בכבלים החל משידורו של פרק הבכורה שזכה ל-65,000 צופים בארצות הברית. מספר הצופים עלה בהדרגה והפרק השני של העונה השנייה, "אמא של קרטמן היא עדיין ** מלוכלכת", הפך למשדר הכבלים הנצפה ביותר מאז ומעולם שאינו משדר ספורט, עם 6.2 מיליון צופים. מספר בתי האב המחזיקים בערוץ קומדי סנטרל עלה מ-9.1 מיליון ב-1997 ל-50 מיליון ביוני 1998. בעונה השלישית, לעומת זאת, ירדו אחוזי המידרוג באופן חד (3.4 מיליון צופים בפרק הפתיחה של העונה לעומת 5.5 מיליון בעונה הקודמת), ירידה שיוחסה על ידי היוצרים לחולשתה היחסית של העונה השנייה בשל הלחץ אליו נקלעו על רקע יציאתו של סרט הקולנוע. סטון ופארקר ייחסו את היקטנות קהל הצופים גם לסיקור התקשורתי הגדול לו זכתה הסדרה בשנה הקודמת וטענו כי קהל הצופים של העונה השלישית משקף את קהל המעריצים האמיתי של הסדרה. בעונה הרביעית חלה ירידה נוספת במידרוג, ועד לעונה התשיעית התייצבה הסדרה על קהל צופים ממוצע של בין 2.6 ל-2.8 מיליון צופים לפרק[18].
    [עריכה]פרסים
    "סאות' פארק" היא אחת מהסדרות המעטות שזכו בפרס "CableACE Award" (פרס המצוינות לטלוויזיה בכבלים, שהתחרה בפרס אמי בתקופה בה מוסד האמי לא הכיר בטלוויזיה בכבלים), בתקופה בה היו פעילות (1997). היא גם הסדרה האחרונה שזכתה בפרס זה. ב-1998 הועמדה הסדרה לפרס אנני (המוענק ליצירות מונפשות) בקטגוריית "הישג יוצא דופן לתוכנית פריים טיים או לייט נייט מונפשת".
    הסדרה הועמדה תשע פעמים לזכייה בפרס אמי לתוכנית המונפשת הטובה ביותר בת פחות משעה אחת (1998, 2000, 2002, 2004, 2005, 2006, 2007, 2009 ו-2010), מתוכן זכתה שלוש פעמים, עבור הפרקים "חברים טובים לנצח" מ-2005, "עשו אהבה, לא וורקראפט" מ-2006, ו"מרגריטוויל" מ-2009. טרילוגיית הפרקים "ארץ הדמיון" מ-2007 זכתה בפרס אמי לתוכנית המונפשת הטובה ביותר בת שעה או יותר. ב-2006 זכתה הסדרה בפרס פיבודי, כאשר השופטים מתייחסים אליה כתוכנית האמיצה ביותר בטלוויזיה ומחמיאים לה על תרומתה להנצחת חשיבותה של הסובלנות.
    [עריכה]מדיות נוספות בזיכיון

    [עריכה]הסרט

    ערך מורחב – סאות' פארק - הסרט
    ב-1999, שנתיים בלבד מאז עלייתה לשידור של "סאות' פארק", יצא לאקרנים הסרט "סאות' פארק - הסרט" המבוסס על הסדרה. הסרט, קומדיה מוזיקלית סאטירית, זכה בדרך כלל לביקורות חיוביות[21]. הסרט התיימר ליצור סאטירה על המחלוקת שהוא עצמו יעורר, וב-2001 נכנס לספר השיאים של גינס עבור "מספר ניבולי הפה הרב ביותר בסרט מונפש". השיר "Blame Canada" ("האשימו את קנדה") מתוך פס הקול של הסרט הועמד לפרס אוסקר בקטגוריית "המוזיקה הטובה ביותר, שיר מקורי".
    סרט נוסף, המהווה למעשה איחוד של שלושת פרקי "ארץ הדמיון" ("Imaginationland"), יצא ב-2008 היישר לחנויות ה-DVD.
    [עריכה]מוצרים נלווים
    תעשיית המוצרים הנלווים לסדרה מכניסה סכום של מספר מיליוני דולרים מדי שנה. ב-1999 הוציאה סגה פינבול מכשיר פינבול המבוסס על "סאות' פארק". הסדרה היוותה השראה למספר משחקי מחשב, הראשון הוא משחק היריות מגוף ראשון "South Park" של אקליים עבור המחשב האישי, נינטנדו 64 ופלייסטיישן, שיצא ב-1998. אחריו יצאו משחק החברה "South Park: Chef's Luv Shack" הכולל חידונים עבור דרימקאסט, המחשב האישי, נינטנדו 64 ופלייסטיישן ב-1999, ומשחק המירוצים "South Park Rally" עבור דרימקאסט, המחשב האישי, נינטנדו 64 ופלייסטיישן ב-2000. משחק הגנת מגדל של דאבלסיקס עבור Xbox 360 בשם "!South Park Let's Go Tower Defense Play" יצא ב-2009.


    קרדיט לוויקיפדיה על המידע הנ"ל

      השעה עכשיו היא Fri Mar 29, 2024 2:49 am