XvP

ברוכים השבים!

Join the forum, it's quick and easy

XvP

ברוכים השבים!

XvP

האם אתה רוצה להגיב להודעה זו? אנא הירשם לפורום בכמה לחיצות או התחבר כדי להמשיך.

קהילת פורומים מתקדמת!

Latest topics

» מישהו מבין בApp Inventor?
המורה / אריה יצקן EmptySun Nov 03, 2013 7:37 pm על ידי Admin

» דיון| דרושים מנהלים לפורום מוגובי
המורה / אריה יצקן EmptySun Oct 20, 2013 7:10 pm על ידי Admin

» ספרים כמתנות
המורה / אריה יצקן EmptySun Oct 20, 2013 7:07 pm על ידי Admin

» האח הגדול הזוכה הגדול!!
המורה / אריה יצקן EmptySat Apr 28, 2012 7:24 pm על ידי Admin

» נגע בליבי 3>
המורה / אריה יצקן EmptySat Apr 28, 2012 7:23 pm על ידי Admin

» פרסום|| בניית משחק דפדפן
המורה / אריה יצקן EmptySat Apr 28, 2012 7:21 pm על ידי Admin

» תמונות| של משחקי פלאש ודפדפן
המורה / אריה יצקן EmptySat Apr 28, 2012 7:20 pm על ידי Admin

» אתגר| משקיען השבוע
המורה / אריה יצקן EmptySat Apr 28, 2012 7:20 pm על ידי Admin

» פרסום דמות| Rufus
המורה / אריה יצקן EmptySat Apr 28, 2012 7:18 pm על ידי Admin

מי מחובר

בסך הכל ישנו משתמש אחד מחובר :: 0 רשומים, 0 חבויים ו אורח אחד

אין


[ View the whole list ]


המספר הרב ביותר של משתמשים מחוברים אי פעם היה 35 בתאריך Sun Jan 01, 2012 12:58 am

Statistics

המשתמשים שלנו פרסמו סך-הכל 4409 הודעות in 794 subjects

יש לנו 179 משתמשים רשומים

המשתמש הטרי ביותר הוא Amit Meir

Top posting users this week

No user

+2
Ron968
Admin
6 posters

    המורה / אריה יצקן

    Admin
    Admin
    XvP Above Average


    שמי : מאור
    מספר הודעות : 1105
    נקודות פרסום : 1117533
    Reputation : 5
    Join date : 29.09.11
    Age : 24
    מיקום : נתניה D:

    המורה / אריה יצקן Empty המורה / אריה יצקן

    הודעה על ידי Admin Tue Oct 11, 2011 1:39 pm

    המורה :cheers:
    מאת: אריה יצקן

    המורה הדיגיטלי שבק חיים....

    בן/6, עמד מול המסך השחור ולא האמין למראה עיניו. המורה הדיגיטלי שבק חיים. הוא ידע שהמורה נבנה כך, שיוכל לעמוד בכל התלאות והנסיונות של כל סוגי הפרחחים, שחזקה עליהם שינסו בכל כוחם לגרום לו לחדול לפעול. וכך לפתע, באמצע השיעור, חשך המסך וכל נורות הבקרה כבו והוא, שכבר אמר נואש, מרוב נסיונות לבלבל את המורה בשאלות ללא פתרון שיסייעו, כך חשב, לקצר את נתיבי הזכרון שלו, יושב מול מסך מת, מבלי שניסה אפילו לגרום לתקלה.

    בן/6 ידע כי עומדת לפניו חופשה ארוכה שכן, מחירו של מורה חדש רב מכפי יכולתו של אביו ואילו תיקון המורה הקיים עשוי לקחת זמן רב. הוא שפשף ידיו בהנאה, אחר כחכח בגרונו ויצר קשר עם אימו, במקום עבודתה, מנסה בכל כוחו לשוות לפניו ארשת רצינית ולהקנות לקולו נימה של צער עמוק, בספרו לה כי המורה שלו שבק חיים (יש! קפצה המילה למוחו.)

    הוא היה מוכן למהומה שפרצה לאחר מכן. אימו יצרה קשר עם אביו ושניהם הגיעו במונית אויר, נושמים ונושפים כאילו דחפו אותה במעלה הדרך. יחדיו עמדו מול המורה השובת, חיוורים ואובדי עצות. ידה של אימו נשלחה לפיה, עיניה פקוחות לרווחה. אביו עמד נבוך, עיניו לטושות אל המורה בתחינה, שמא מבטו ירכך את לב המתכת שלו.

    בן/6 עמד לצד הוריו, מבטו מושפל והבעת יגון אין קץ שפוכה על פניו. הוא התאמץ בכל כוחו להחניק את השיר, אותו הכיר מתחרויות כדור הרחף הבין יבשתי, שהתנגן בקירבו: "יש אין-סוף, יש אין-סוף".

    החקירה הארוכה, המייגעת והיסודית, הסתיימה, רק לאחר ששוכנעו הוריו, שידו לא היתה במעל. הודעה בהולה נשלחה למעבדות התיקון, זו אישרה את הפנייה ועל המסך ריצדו המילים: "ההודעה התקבלה, טכנאי ישלח תוך 5 ימים".

    הקול שנפלט מפיו של בן/6, דמה ליללה של חתול שדרכו על זנבו. אביו נתן בו מבט קפדני ודומה היה, כי החקירה עומדת להתחדש. אולם, הוא נאנח בכבדות, נועץ מבט שואל באשתו. זו פרשה ידיה בתנועת אין אונים ותנועה זו היוותה את האות לה ציפה. חופשתו עומדת להתחיל.

    הוא חור לחדרו בהליכה איטית, גורר רגליו בחוסר רצון בולט ורק לאחר שעבר את הפינה שלפני חדרו ושוב לא חש את עיני הוריו קודחות בגבו, פתח בריצה פראית ופרץ לחדרו כרוח סערה. את מחצית השעה הבאה בילה בקפיצות וניתורים משונים כשפיו משמיע קריאות קרב. לאחר שנרגע, ישב מתנשף וניסה לתכנן כיצד ימלא את הזמן היקר שנפל בחלקו.
    ככל שחלף הזמן ונקף, החלה להתברר לו העובדה שזו משימה בלתי אפשרית. חבריו היו עסוקים בלימוד עם מוריהם האישיים עד שעות אחר הצהרים ולא יעלה על הדעת להפריעם, מה גם שהוקצב להם יום אחד בשבוע למפגשים חברתיים. לצאת החוצה היה אסור בהחלט אלא אם כן היית מוכן להסתובב עם מסכת מסנן מחניקה וסרבל הגנה כבד. אולמות המשחקים התת-קרקעיים היו סגורים עד שעות אחרי הצהרים המאוחרות. יכול היה לצפות בסרטים תלת-מימדיים במקרן האישי שלו אולם הוא צפה כבר בכולם מספר רב של פעמים.
    בן/6 הקיש את קוד הקשר לאימו. פניה השואלות של אימו הופיעו על המסך.
    ״אמא, אני רוצה, ללכת לסבא, אין לי מה לעשות בבית ואני משתגע משעמום״.
    ״כמה פעמים אסרתי עליך להשתמש כמילה משתגע ואתה יודע היטב שאבא ואני לא משתגעים ... אה.. לא מתלהבים מהרעיון שתבלה עם סבא כיוון שהוא מכניס לראשך כל מיני רעיונות מוזרים.״
    ״אבל משעמם לי...״
    ״חכה רגע״ אמרה. המסך נחלק לשניים ובחלקו השני הופיעו פניו של אביו:
    ״מה עכשיו?״
    ״הבן שלך״ כך האם, ״רוצה לבקר את ה ס ב א שלו״
    בן/6 צפה את הדברים מראש. הוא ידע שאימו תזעיק את אביו ולו רק לנצל את הזדמנות הפז שניתנה לה, לקנטר אותו מעט. הוא גם ידע שאביו לא יוכל להרשות לעצמו להכנע שכן הסב המדובר הינו אביו וגם אם הסכים לדעתה של אשתו לא יודה בכך.

    ״ההורים שלי כה צפויים....״ נאנח בן/6 אל ליבו בסיפוק.

    ״יש לך רעיון יותר טוב עבורו?״, שאל אביו טומן את המלכודת בזהירות.
    ״יש לי, אבל אתה כרגיל, מוכן לשמוע רק את עצמך ״, התחמקה האם ודילגה בקלילות מעל הפח הטמון.
    ״אם יש לך משהוא טוב יותר עבורו לשבוע הקרוב״, השיב וצל של חיוך ריצד בעיניו, ״ אני מסכים מראש. רק קחי בחשבון שאהיה עסוק מאד השבוע״.

    פיה של אמו נפתח להשיב אולם חציו של המסך היה ריק ורק צמד המילים: ״סוף-תקשורת״ ריצדו עליו.
    ״נצחון בקרב אחד אינה הכרעת המלחמה כולה״, שמע את אימו ממלמלת לעצמה בחיוך.

    ״הם עדיין אוהבים אחד את השני...״ נאנח בן/6 בשביעות רצון.

    המסך התמלא בדמותה של אימו. היא התבוננה בו בפנים מהורהרות ואחר אמרה:

    ״בסדר תהיה עם הסבא שלך השבוע"
    וכאן החלו לזרום מיני הנחיות והוראות כמו:
    ״לשמוע באוזן אחת ולהוציא מן השניה..״ דבר שטרם השכיל להבין כיצד לעשות
    והנחיות לעוזרת המכנית בדבר כל פריטי הלבוש שיזדקק להם.

    ״ותהיה ילד טוב אתה שומע?״ סיימה כהרגלה והמסך השחיר.

    בישבו על הכיסא המרופד ברחפת הציבורית, הרהר בן/6 בסבו. הוא נזכר באיש הזקן והמוזר שסירב בכל תוקף להשתלב בחברה ולהעזר בכל המתקנים ששרתו את בני האדם.

    ״אפילו עוזרת מכנית אין לו״, שמע פעם את אימו מדברת עם חברתה בשח-קרוב ״הבן־אדם תקוע אי שם בעבר ומסרב לזוז...״.

    מקריא הסיפורים שקנה לו בנו במתנה ליום הולדתו, עמד עטוף ב״מפה״, (מין מעטה לבן העשוי סיבים) ובשעת הצורך היה פותח ״ספר״ וקורא.


    עם כל ואת אהב בן/6 את ביקוריו אצל סבו. הוא נהג לשבת על ברכיו ולשמוע את סיפוריו המרתקים מימים עברו. לשבת על הברכיים העז, רק אצל סבו והיה זה המושב הנוח ביותר שחווה. הסיפורים, על אף מוזרותם, נשמרו בזכרונו והוא היה שב ונזכר בהם בכל פעם שנמאס לו להאזין למקריא הסיפורים על קולו המתכתית והמונוטוני.

    הרחפת החלה להאט את מרוצתה ונכנסה לתחנה התת-קרקעית. בן/6 נטל את חפציו ויצא את הרחפת. היתה זו אחת מן הפעמים הבודדות שבא לכאן באישור הוריו אולם הדרך היתה נהירה לו מן הפעמים הרבות ה״אחרות״.

    אזור המגורים בו גר סבו, היה שמור לאנשים זקנים ששוב אין לחברה כל צורך בהם.
    ״הם אינם עובדים, אינם יוצרים ואינם תורמים לחברה״, דבריה של אימו צפו ועלו במוחו וכמו תמיד עוררו את חמתו. באחת מן הפעמים סיפר לסבו על כך. סבו נאנח, הניע את ראשו בעל הרעמה הלבנה ואמר בעצב:
    ״ כך הם פני הדברים, הצעירים חושבים שהם יודעים טוב יותר ועד שמתבררת להם האמת הם עצמם הופכים זקנים ויש מי שיודע טוב יותר וחוזר חלילה. והנסיון, שוויו כקליפת השום....״.

    בן/6 לא הצליח להבין כל מילה בדבריו של סבו אולם הוא הבין את הרעיון. לפתע מצא עצמו עומד מול דלת הכניסה של בית סבו. הוא הפעיל את ה־"קורא" ואמר את שמו. הדלת נפתחה מיד ושתי ידיים גרמיות הניפו אותו באויר וקול צחוקו של סבו, מילא את החדר:

    ״הו פיקסל קטן, כמה התגעגעתי אליך..״ סבו היה היחיד שלא קרא לו בשמו הרשמי. הוא הניח אותו על הרצפה והתבונן בו בסקרנות בעיניו החכמות ומלאות החיים:
    ״נו שוב התפלחת?"
    ״מה זה התפל...ת?״
    ״ה ת פ ל ח ת, בזמני כך קראנו לזה, להעלם ללא רשות״.
    ״לא, המורה שלי שבק חיים והיה לי משעמם אז באתי״.
    ״ואמא שלך יודעת?״ (הוא אף פעם לא שאל אם אבא יודע...)
    ״כן, גם אבא״.
    ״אהה המורה שבק חיים....נו טוב, בוא פיקסל קטן, שב לי על הברכיים ואני אספר לך כיצד למדנו אנו כשהיינו ילדים...״

    בן/6 עלה על ברכי סבו ובידו אטם את אזנו האחת זו הרחוקה מסבו וחיכה לסיפור.
    ״כואבת לך האוזן?״ שאל סבו בדאגה.
    ״לא, אמא אמרה לי לשמוע באוזן אחת ולהוציא מהשניה או אני סוגר את השניה שלא יצא לי...״

    סבו חייך חיוך רחב ליטף את לחיו ופניו זרחו, אחר כחכח בגרונו ואמר:
    ״לפני הרבה, הרבה שנים היה מקום שקראו לו 'בית-ספר'. זה היה בית בו נאספו כל הילדים יחדיו כדי ללמוד. בבית היו חדרים ולכל חדר קראו 'כיתה'. כל הילדים, בני אותו גיל למדו בכיתה אחת. כל בוקר היינו לוקחים את התיק ובו ספרים ומחברות עפרונות צבעים ועטים ויוצאים לבית הספר״.
    בן/6 ישב מוקסם כולו פיו פעור כלא מאמיך למשמע אזנו הפנויה. הוא חשש לקטוע את סבו באלפי השאלות שצצו במוחו.
    ״גם לנו היו מורים וגם מורות,״ המשיך הסב ועיניו מהורהרות, "לכל מקצוע היה לנו מורה אמיתי, בו־אדם ולא מכונה ואם היית רואה את המורָה שלנו לצרפתית היית מביך את ההבדל״, אמר וחייך בעקמומיות.
    אחר נאנח אנחה מעומק הלב והמשיך: ״ובין שיעור לשיעור היתה לנו הפסקה״.


    בך/6 לא יכול היה להתאפק:
    ״בן אדם? איך הוא ידע ללמד? ואיך ההורים הסכימו? ואיך יתכן שהיו כל כך הרבה ילדים בחדר אחד וכולם נשמו אותו אויר ולמה ספרים? ובשביל מה מחבו....ר..ות והמילים האחרות האלה ומה עשו בהפסקה? ו...״

    ״סבלנות 'פיקסל' קטן, סבלנות. בזמן ההוא, אם היה אחד המורים נעדר מן הלימודים היו מביאים מורה מחליף ואז, היתה חגיגה אמיתית. בסיום כל שיעור היו יוצאים כל הילדים לחצר בית הספר להפסקה, לשחק, להשתולל על מגרשי הדשא הירוק...״

    בן/6 שכח את כל שאלותיו הקודמות:
    ״בחוץ? ממש בחוץ?״ צרח, ״בלי מסכות מסנן? כולם ביחד? ״
    ״תרגע״, ענה סבו ״כן, כולם ביחד״.
    ״ואת המורים, לא השביתו לכם לטיפול חצי שנתי?״
    ״היו אלה בני-אדם, והיו משביתים אותם אולם מסיבות שונות לחלוטין.... אבל זה לא משנה כרגע. נו די,די, נפסיק עכשיו ואני אלך להכין לך משהו לאכול".

    עיניו של בן/6 הצטעפו הוא ראה בדמיונו את כל חבריו משתוללים בהפסקה יחד, בחוץ מתחת לכיפת השמיים. הוא דמיין את בת/7 עומדת לידו והם אוחזים ידיים ללא כפפות וליבו מלא באושר. נטל מכיסו את אטם האוזניים, שהיה ציוד חובה לנסיעה ברחפת ואטם בחזקה את אזנו האחת. ליתר בטחון אטם גם את השניה. עכשיו היה בטוח שהסיפור ישאר בראשו. דבריו של סבו שנו ועלו במוחו:

    ״ כך הם פני הדברים, הצעירים חושבים שהם יודעים טוב יותר ועד שמתבררת להם האמת הם עצמם הופכים לזקנים ויש מי שיודע טוב יותר וחוזר חלילה. והנסיון, שוויו כקליפת השום....״.





    avatar
    Ron968
    XvP Novice


    שמי : רון
    מספר הודעות : 265
    נקודות פרסום : 211
    Reputation : 0
    Join date : 10.10.11

    המורה / אריה יצקן Empty Re: המורה / אריה יצקן

    הודעה על ידי Ron968 Tue Oct 11, 2011 6:27 pm

    תודה רבה על הפרסום ! Smile
    avatar
    AK-47
    XvP Above Average


    שמי : תומר D=
    מספר הודעות : 710
    נקודות פרסום : 116130
    Reputation : 15
    Join date : 10.10.11

    המורה / אריה יצקן Empty Re: המורה / אריה יצקן

    הודעה על ידי AK-47 Tue Oct 11, 2011 11:50 pm

    תודה רבה What a Face Like a Star @ heaven
    avatar
    MickGurZ
    XvP Novice


    שמי : מיכאל
    מספר הודעות : 163
    נקודות פרסום : 247
    Reputation : 3
    Join date : 30.09.11
    מיקום : ירושלים

    המורה / אריה יצקן Empty Re: המורה / אריה יצקן

    הודעה על ידי MickGurZ Wed Oct 12, 2011 5:29 pm

    תודה רבה על הפרסוםSmile
    Admin
    Admin
    XvP Above Average


    שמי : מאור
    מספר הודעות : 1105
    נקודות פרסום : 1117533
    Reputation : 5
    Join date : 29.09.11
    Age : 24
    מיקום : נתניה D:

    המורה / אריה יצקן Empty Re: המורה / אריה יצקן

    הודעה על ידי Admin Sat Oct 29, 2011 10:35 pm

    שמחתי לעזור Razz
    גיא
    גיא
    Banned!
    Banned!


    שמי : גיא :)
    מספר הודעות : 491
    נקודות פרסום : 2784
    Reputation : 13
    Join date : 18.12.11
    מיקום : ישראל חולון

    המורה / אריה יצקן Empty Re: המורה / אריה יצקן

    הודעה על ידי גיא Tue Jan 03, 2012 2:52 am

    תודה על הפרסום Smile
    Fighter
    Fighter
    Banned!
    Banned!


    שמי : תומר :)
    מספר הודעות : 149
    נקודות פרסום : 440
    Reputation : 0
    Join date : 21.12.11

    המורה / אריה יצקן Empty Re: המורה / אריה יצקן

    הודעה על ידי Fighter Tue Jan 03, 2012 9:18 pm

    תודה על הפרסום , תותח !
    avatar
    AK-47
    XvP Above Average


    שמי : תומר D=
    מספר הודעות : 710
    נקודות פרסום : 116130
    Reputation : 15
    Join date : 10.10.11

    המורה / אריה יצקן Empty Re: המורה / אריה יצקן

    הודעה על ידי AK-47 Tue Jan 03, 2012 9:18 pm

    פג תוקפו של אשכול זה

      השעה עכשיו היא Fri Mar 29, 2024 3:23 pm